כ- 50% מהמוח מורכב משומן. השומן משמש לשני תפקידים מרכזיים במוח: במעטפת תא העצב ובמעטפת הנקראת מיאלין.
מעטפת תא העצב, כמו מעטפת של כל תאי הגוף, עשויה מרקמה שומנית. רמת המעבירות של אותה מעטפת קובעת את איכות התקשורת של פנים התא עם חוץ התא. במידה ומעטפת תא העצב אינה מעבירה כראוי את המוליכים העצביים, התקשורת בין תאי העצב עשויה להיות לקויה.
מעטפת מיאלין הינה מעטפת שומנית העוטפת ומבודדת את שלוחות תאי העצב- האקסונים, ובכך תורמת בשיפור ההולכה העצבית.
יעילות העברת מידע בין תאי העצב והולכה עצבית תקינה, היא הגורם המכריע בתפקוד תקין של המוח המשפיע על זיכרון, ריכוז, חשיבה ולמידה, ועיבוד רגשות, ואף עשויה למנוע הופעת הפרעות נוירו-פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ועוד.
אין מוח בלי שומן אומגה 3
חומצות שומן אומגה 3 הינן חיוניות לגופינו ומהוות כמחצית מכמות השומן במוח. יש להן תפקיד מבני במעטפת המיאלין, ביחוד לאומגה 3 מסוג DHA המאפשרת גמישות והעברת מידע תקינה בין תאי העצב במוח. חומצת השומן אומגה 3 השנייה EPA אחראית על תהליכי הדלקת במוח ותפקידה לווסת בין תהליכי הדלקת מעודדי הזיכרון והלמידה לבין אלה המעודדים ניוון והרס תאים. לכן רמה נאותה של EPA ו DHA בתזונה כה חיונית למוח בכל שלבי החיים, החל מהתפתחות מוח העובר ברחם, דרך גדילת המוח בילדות ועד תפקוד מוחי תקין בזקנה.
מחקרים רבים איששו את הקשר בין מחסור באומגה 3 להפרעות נוירו-פסיכיאטריות רבות. לדוגמה נמצא שאצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש אינדקס אומגה 3 בדם נמוך מהממוצע. לעומת זאת מתן אומגה 3 בשילוב עם ויטמין E נראה שיפור משמעותי באינדקס אומגה 3 יחד עם שיפור משמעותי בתסמיני קשב וריכוז. יתר על כן, העמותה הבינלאומית לתזונה פסיכיאטרית יצאה בהנחיות לצריכת אומגה 3 כטיפול משלים לתרופות נוגדות דיכאון והמליצה על אומגה 3 למניעה וטיפול בדיכאון לנשים בהריון וילדים. במחקר אחר נמצא שנטילת אומגה 3 במינון גבוה (3.3 גרם ביום) משפרת באופן משמעותי את התפקוד הקוגניטיבי ביכולות שטף מילולי, כישורי שפה וזיכרון, במבוגרים עם מחלת לב איסכמית. קצרה היריעה מלפרט את עושר המחקרים בתחום.
גם מוח זקוק לדלק
כמו כל איבר בגוף, המוח זקוק לאנרגיה כדי לתפקד. המוח הבוגר מפיק אנרגיה משני דלקים- גלוקוז (סוג של סוכר) וגופי קטון (המופקים משומן). התינוק הצעיר בחודשים הראשונים של חייו לא יודע לנצל גלוקוז ביעילות ולכן מסתמך כמעט ב100% על אנרגיית קטונים הנוצרים בזכות מרכיב ה MCT שבשומן אשר בחלב האם. עובדה היא כי חלב אם אנושית עשיר ב MCT יותר מכל חלב אחר וידוע כי תינוקות למעשה נולדים קטוגנים, כלומר מייצרים אנרגיה בעיקר מגופי קטון. בערך בגיל שנה התינוק מתחיל לנצל גלוקוז כמקור אנרגיה, אך עם תהליך ההזדקנות ישנה ירידה טבעית ביכולת המוח לנצל גלוקוז ליצירת אנרגיה ולכן חלק מתאי המוח נעשים "רעבים" לגלוקוז וחווים גרעון אנרגטי. מצב זה עלול להוביל לניוון תאי המוח ולהתבטא בירידה קוגנטיבית, דמנציה ומחלת האלצהיימר.
מזון שומני למוח רעב
לתאים ה"רעבים" ניתן לספק אנרגיה באמצעות גופי קטון KETON. אלו תרכובות פחמתיות קלות הנוצרות מחומצות שומן בכבד למטרת הפקת אנרגיה. תנאי הכרחי לניצולן היעיל בתאי המוח הינו רמה מספקת שלהן בדם. הדרך המוכרת להעלות את רמתן היא בעיקר דרך צום ותזונה עשירה בשומן ודלה בפחמימות (תזונה קטוגנית), אך אלו דרכים מאתגרות בעיקר לאוכלוסיות עם פגיעה קוגנטיבית. צריכה של חומצות שומן בינוניות שרשרת (MCT) הינה דרך יעילה להעלות את רמת גופי KETON בדם גם בלי לרדת לתזונה דלה מאוד בפחמימות.
מגוון מחקרים עמדו על הקשר בין צריכת MCT לבין שיפור ביצועים קוגניטיביים כגון זיכרון, יכולות שפתיות ואף התאוששות מפגיעות קוגניטיביות קלות. מתוך שקלול תוצאות המחקרים עולה כי השיפור ניכר מצריכה של 15-30 גרם (1-2 כפות) MCT ליום, וישנם מחקרים המתייחסים לצריכה של 40-50 גרם (3-3.5 כפות).
המקורות להזנת המוח
כפי שראינו, המוח שלנו חי על שומן. זה נכון גם מבחינת מבנה המוח (DHA) גם מבחינת תפקוד המוח (EPA) וגם מבחינת אספקת אנרגיה חליפית למוח (MCT). על מנת להתבגר ולהזדקן עם מוח ותפקוד קוגניטיבי חיוני כדאי שנספק למוחנו את הנוטריאנטים השומניים הללו בצורה סדירה.
למרבה הצער בישראל, כמו במרבית החברות המערביות, צריכת אומגה 3 EPA ו DHA דרך האוכל הינה דלה. מסיבה זו ארגונים בעולם ממליצים להוסיפן באופן יזום לתזונה היומית. כמו כן בחברות כמו שלנו, הדרדרות קוגניטיבית בגיל המבוגר היא שכיחה, וקיימים מחקרים הקושרים בין תוספת MCT לבין הנעה מחודשת של תפקודי המוח.
להפניות למקורות מחקריים והסבר מדעי נוסף פנו אלינו.